המוסיקה בעולם האיסלאם

חיבור זה מגולל את סיפורה של המוסיקה בעולם האסלאם. ראשיתה של מוסיקה זו בשירה של השבטים הבדווים בחצי האי ערב קודם להופעת האסלאם. שמשתקפים בה אורח חייהם ומגעיהם עם תרבויות עתיקות שכנות, ובייחוד מגעיהם של המשוררים והמוסיקאים הבדווים עם הממלכות הערביות של חִירָה וגַסאן, בנות חסותם של השליטים הססאנים והביזנטים.

מסורת מוסיקלית טרום-אסלאמית זו יכולה להיחשב למבשרת אמנות המוסיקה שהתגבשה בשלטון האסלאם. עם זה תולדותיה של המוסיקה בעולם האסלאם קשורות קשר אמיץ גם בתרבויות המוסיקליות המשגשגות של הארצות שכבשו צבאות האסלאם. בתהליך מהיר מופלא נקלטו יסודות מן המסורות הללו ונמזגו לכדי סגנון חדש שהעמיד את המסורת המוסיקלית הגדולה שהתפשטה עד מהרה ברחבי ארצות האסלאם. לקראת סוף המאה השלישית למניין המוסלמי התחילו מופיעים סגנונות מקומיים עצמאיים, ובייחוד הסגנונות של התורכים והפרסים.

חלקו הראשון של הספר עוסק אפוא במוסיקה הטרום-אסלאמית, בהתגבשותה של המסורת המוסיקלית הגדולה בשלטון האסלאם, בעיצוב יסודותיו של מדע המוסיקה ובזיקתו אל חיבורים יווניים שתורגמו לערבית במאה התשיעית, בתיאורם של סגנונות מקומיים מיוחדים (ספרד, צפון אפריקה, פרס, האימפריה העות'מאנית ומרכז אסיה), ובמגמות ההתחדשות שהסתמנו במאה הי"ט. 

חלקו השני של הספר עניינו ביסודות התאורטיים של המוסיקה (סולמות, מודוסים, מקצב, צורות וסוגות), הריקוד והמוסיקה העממית, והוא נועד להשלים את המידע הכללי שבפרקים ההיסטוריים.