רק צעקה תגיע

במשך שנים הן היו מונחות במגרות. נאגרו, רוכזו ונשמרו. אלפי כרזות והודעות מטעם תנועת ז"בוטינסקי וכל אירגוניה, מוסדות וסניפיה - בארץ ובעולם. כרזה על כרזה, הודעה על הודעה. הן הצטברו ונשתמרו במגרות מיוחדות באחד ממחסני הארכיון של מכון ז"בוטינסקי. עתה, לראשונה, הן הוצאו לאור בקובץ אלבומי נהדר - "רק צעקה תגיע", שיצא לאור על-ידי מכון ז"בוטינסקי. מדובר ב-110 כרזות שנבחרו מתוך למעלה מ-3000 הכרזות ההיסטוריות האצורות בארכיון של מכון ז"בוטינסקי. את הקובץ ערך יורם שמיר, וסייעו לידו יוסף קיסטר ויוסי אחימאיר, אשר גם כתבו דברי רקע ומבואות לכרזות, והארכיונאיות אמירה שטרן ואולגה גכמן. האלבום עוצב בסטודיו "אלול". הכרזות היו אמצעי תקשורתי ותעמולתי יעיל למדי בימים ושנים שבהם היישוב היה קטן במספרו, ובוודאי בשנות המדינה שבהן עדיין לא היו קיימים או שכיחים אמצעי התקשורת האלקטרוניים המוכרים לנו כל כך - כמו טלוויזיה, אינטרנט, פאקס, דוא"ל, הרשת החברתית. הן היו חלק מן המאבק של התנועה לגייס תמיכה ולתקוף את יריביה. באותו אופן בדיוק נהגו המפלגות האחרות, היריבות, שכן הכרזה היתה אחד האמצעים הבולטים תרתי-משמע בימים עברו, לצד אמצעי תקשורת אחרים, בעיקר העיתון, הביטאון התנועתי, או המשדר המחתרתי. הכרזה נועדה לצוד את עיני עוברי האורח. היא הוכנה במהירות, הודפסה במהירות והודבקה על קיר הבית או על לוח המודעות בחופזה. ואולם לא פעם היא היתה מושקעת הן בניסוח המסרים והן בעיצוב האותיות והרקע. יש וטובי המנסחים והמעצבים גוייסו להכנת הכרזות המפלגתיות. שכן אותיות גדולות, צבע עז, ניסוח סיסמתי קצר, תמיד משכו תשומת לב. תנועת ז"בוטינסקי הצטיינה יותר בניסוח ופחות בעיצוב. לעתים היה הניסוח בוטה, בהתאם לאירוע שאליו התייחסה הכרזה, ויש שהיתה בבחינה מענה לכרזה של המחנה היריב. ויש שפורסמו כרזות בלי שצויין מטעם מי הן נכתבו והופצו, באופן אנונימי. או-אז היתה השפה בוטה במיוחד, כמעט כמו ה"טוקבקים" האנונימיים של ימינו באתרי האינטרנט. הכרזות משקפות פן חשוב בתיעוד של תנועה כמו תנועת ז"בוטינסקי. הן מטעימות את המעיין בהן בניחוח ימים עברו, ממחישות את מגוון פעילות סניפיה בארץ ובעולם במשך עשרות שנים, את התגייסותה למען הגשמת הרעיונות שלשמם קמה ופעלה, ומגישות בתמצית מחושבת את תורתו הלאומית של מייסדה ומורה-דרכה, זאב ז"בוטינסקי. הכרזות באלבום החדש מוצגות בסדר כרונולוגי של האירועים ההיסטוריים ולא בסדר של הופעת הכרזות. הספר מתחלק לכרזות בארץ ולכרזות בתפוצות. לכל כרזה הסבר בעברית ובאנגלית.